התמקדות

התמקדות בשבילי היא דרך להקשבה עמוקה, לעצמי ולאחרים. זוהי גישה שמזמינה להיות בקשר עם מה שקורה בתוכי כפי שהוא מורגש בגוף, ממקום של נוכחות רחבה, עדינות וסקרנות. את אותה נוכחות, עדינות וסקרנות אפשר להגדיל גם בתוך קשר עם אדם אחר. בעצם, זוהי גישה לחיים. ההתמקדות שינתה את חיי, בו בזמן שהיתה לי מוכרת וטבעית.

רעות בר גיל, התמקדות

מה קורה בסשן התמקדות?

ההתמקדות מציעה דרך פרקטית להיות בקשר עם מה שנמצא בתוכנו, דרך תשומת לב פנימה לחווית הגוף, ובנוכחות אדם נוסף שמקשיב לנו. האופן המכיל והמקבל של הקשבה לעצמנו בתוך מרחב מאפשר עם עוד אדם יוצר פתח לשינוי או תנועה בתוך הדברים. אם זה נשמע קצת מעורפל, זה כי זה באמת כזה.

במפגש התמקדות בקליניקה המלווה מזמינה את המתמקדת ומסייעת לה להתמקם בנוחות ולהפנות את המודעות פנימה אל תוך הגוף. כשהמתמקדת פוגשת את מה שמורגש בפנים, את מה מבקש תשומת לב, היא מוזמנת לשתף את המלווה.

התחושה המורגשת הזו היא כמו קצה חוט, וכשמסכימים לשהות איתה בסבלנות היא יכולה להתגלות על שלל רבדיה והמשמעויות שלה לחיים שלנו. המתמקדת היא זו שמובילה את התהליך, את הקצב ואת הכיוון. המלווה תומכת בעצם הנוכחות שלה יחד עם המתמקדת. היא מקשיבה ומהדהדת ולפעמים מציעה או מזמינה את המתמקדת להעמיק את הקשר עם התחושה המורגשת. למשל לבדוק כמו מה זה מרגיש, או למה זה זקוק. כשהמקום הזה בתוכה מקבל הקשבה מתעניינת כזו מהמתמקדת ומהמלווה זו חוויה עמוקה של רווחה.

איך התמקדות הגיעה לעולם?

מי שגילה את ההתמקדות הוא יוג'ין ג'נדלין, פסיכולוג-פילוסוף יהודי אמריקאי. במחקר שערך בשנות ה70 הוא האזין לאלפי שעות של שיחות טיפוליות במטרה למצוא מה הופך טיפול פסיכולוגי למוצלח (כזה שהמטופלים דיווחו שבעקבותיו חל שינוי חיובי בחיים שלהם). הוא ציפה שלשיטה הטיפולית או לאיכויות של המטפל תהיה השפעה על הצלחת הטיפול, אך גילה שזה לא מה שהשפיע.

ג'נדלין שם לב שמה שאפיין טיפולים שהמטופלים הגדירו אותם כמוצלחים הוא שהמטופלים לא מדברים כל הזמן בשטף ובהיגיון, אלא מדי פעם יש להם עצירות והיסוס בדיבור, שלפעמים מתייחסים לתחושות גופניות (למשל "זה מרגיש כמו מחנק בגרון" או "זו תחושת כיווץ בחזה"). ג'נדלין התעניין בדבר הזה שקורה שם כשאנשים משתהים, עונים באופן מעורפל, ומדברים על תחושות בגוף. הוא הגיע למסקנה שזוהי עצירה לשם בדיקה פנימית ודיוק של הדברים שנאמרים בהתבסס על איזשהו סוג של ידיעה של הגוף. כלומר תחושות הגוף נושאות משמעות, וכשעוצרים להקשיב להן המשמעות הופכת נגישה – ואז נרגיש נשימת הקלה, ותתאפשר תנועה פנימית ושינוי איפה שקודם הרגיש תקוע. ג'נדלין זיהה את התהליך הזה שאנשים רבים פשוט עושים באופן טבעי, וחיפש דרך פשוטה להפוך אותו לזמין גם עבור מי שזה פחות קורה אצלו ככה באופן ספונטני.

* רגע של עברית – השם "התמקדות" עלול קצת לבלבל. התמקדות בהקשר שלנו עוסקת בפעולה של התבהרות תמונה, כמו פוקוסינג במצלמה שמחדד ומאפשר לראות פרטים רבים ומדויקים יותר באותו חלק של המציאות שהיא מכוונת עליו. כלומר בקונטקסט הזה אנחנו לא עסוקים במיקוד כמו מיקוד במטרה.

בנוסף כשההתמקדות מדברת על "גוף" הכוונה היא למשהו רחב יותר מתחושה פיזית, ה"גוף" כולל גם רגשות, דימויים, מחשבות, זכרונות, זו מעין מודעות גופנית שמחזיקה בתוכה חווית חיים עמוקה.

והכי חשוב – התמקדות בבית

למזלי הגדול נכנסתי אל עולם ההתמקדות דרך הבית של התמקדות בבית. זוהי גישה בתוך ההתמקדות הכללית ששמה דגש על האינטרקציה והיחסים. גם בין המתמקד והממקד, וגם ביחסים קרובים באופן כללי, בחיים עצמם. כך שההתמקדות לא מוגבלת לסשן מסודר של מפגש תחום, אלא היא נוכחת בכל רגע ורגע. מה שחשוב הוא עוד ועוד להרחיב את הנוכחות האמפתית, הסקרנית, המקבלת. עם עצמנו ועם אחרים.
וכך ההתמקדות אהובתי התמזגה והשתלבה באהבות הקודמות שלי – שיאצורפואה סינית וצ'י קונג, ונוצרו המפגשים נוגעים. נולד משהו חדש, שהשלם שלו גדול בהרבה מסך חלקיו, ואני לא מפסיקה להתפעם מתנועת החיים שהוא מאפשר.

אולי משהו כאן נגע בך. יש לך שאלה? התייעצות? רוצה לשמוע עוד? לתאם פגישה?
הכי אשמח שנהיה בקשר ונכיר יותר, אפשר לכתוב לי או פשוט להתקשר