שיאצו

שיאצו בשבילי הוא קודם כל הקשבה במגע. הקשבה שנובעת מתוך נוכחות עמוקה בקשר עם הגוף וכל מה שחי בתוכו. הקשבה כזו שמאפשרת תנועה טבעית של כוח חיים פנימי מרפא, מחדש, מחזק ומאזן.

"שִיאַצוּ נוֹ קוֹקוֹרוֹ, הַאהַא נוֹ קוֹקוֹרוֹ" – לב השיאצו הוא כמו לב של אמא (כל יפני יגיד לך)

רעות בר גיל שיאצו

מאיפה השיאצו הגיע ועל מה הוא מבוסס?

שיאצו הוא שיטת עיסוי יפנית שהיתה קיימת ביפן בצורות כאלו ואחרות אלפי שנים. (פירוש המילה "שיאצו" ביפנית הוא לחץ אצבע). השיאצו למעשה התפתח מתוך העיסוי היפני המסורתי הנקרא אַנְמָה, והוא הוכר על-ידי הממסד היפני כשיטה טיפולית בפני עצמה בתחילת המאה שעברה. הטיפול בשיאצו מבוסס על הרפואה הסינית וכן על ידע רפואי מערבי.
השיאצו, כמו הרפואה הסינית, מטפל בראש ובראשונה בצ'י (או קי ביפנית). אין תרגום מדויק למילה הסינית צ'י, מאחר והיא חלק ממסגרת מחשבתית ותרבותית שונה מאוד מזו שלנו. התרגום הנהוג הוא "אנרגיית החיים", כשהכוונה היא לכוח המניע של החיים, לכוח המחייה הזורם בכל דבר חי. צ'י הוא לא מושג פילוסופי רחוק, אלא דבר יומיומי שכל אחד יכול לראות (אפילו בלי להכיר את המושג) – למשל, כשמישהי הולכת שפופה ועייפה זהו למעשה ביטוי של מצב הצ'י שלה – חלש, איטי. או להיפך, כשמישהי נמרצת ואנרגטית זה בגלל שהצ'י שלה חזק ובתנועה.
הצ'י זורם בגוף בעיקר בערוצים מסוימים שנקראים "מרידיאנים", כמו שהדם זורם בכלי הדם, או כמו שמסרים עצביים נעים בעצבים. אחרי שמתאמנים ומתרגלים את יכולת ההקשבה אפשר ממש להרגיש את זרימת הצ'י במרידיאנים.
לפי הגישה הסינית-יפנית, מצבו של האדם (ובפרט מצב בריאותו) הוא ביטוי של מצב הצ'י – כאשר הצ'י נמצא באיזון יחסי וזורם בהרמוניה אנחנו מרגישים טוב, אנחנו נינוחים וחיוניים. אם האיזון מופר יופיעו כאבים או בעיות בריאותיות אחרות, הן פיזיות והן נפשיות או מנטליות.
בשיאצו אנחנו פוגשים את הצ'י במרידיאנים דרך מגע שבמהות ובאיכות שלו מאפשר תחושת ביטחון שמייצרת רוגע, ומנוחה עמוקה. המגע מתבצע בביגוד מלא על מזרון פוטון גדול שמונח על הרצפה, מה שתורם לתחושה המוגנת והתומכת. כך נוצרים תנאים אידיאליים להתעוררות כוח הריפוי הטבעי של הגוף והחזרת הזרימה המאוזנת וההרמונית של הצ'י.

ומה זה "זן שיאצו"?

השיאצו שאני עובדת איתו ומלמדת אותו הוא זן שיאצו. זהו זרם בשיאצו שפותח על-ידי המאסטר היפני שִיזוּטוֹ מַסוּנָגַה, שהוסיף לשיאצו הממוסד את הקשר לגישה הרפואית המזרחית, ההוליסטית יותר, והדגיש את יכולת ההכלה של המטפל. בתהליך ההכרה הממסדית בשיאצו נזנחו השורשים שלו ברפואה הסינית והושם יותר דגש על רפואה מערבית כיוון שבאותה תקופה יפן נפתחה למערב, וכל דבר שנראה מערבי יותר נחשב לטוב יותר. השיאצו הממוסד הפך יותר "טכני" ופחות "עם נשמה".
מסונגה למד וגם לימד בבית-הספר לשיאצו שהוכר רשמית על-ידי ממשלת יפן. בנוסף, הוא היה מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת טוקיו, מתרגל זן בודהיזם, והיה בקיא מאוד בכתבים סיניים עתיקים. מסונגה חיבר את השיאצו בחזרה אל שורשיו במסורת העתיקה של הרפואה הסינית והוסיף לו ידע מערבי הן מתחום הרפואה והן מתחום הפסיכולוגיה, כמו גם תובנות מניסיונו הקליני העשיר. בעבודתו הוא נתן משקל לבעיות שמאפיינות את מצב האדם בחברה המודרנית – למשל הסטרס, הקצב המהיר, תחושת הניתוק והבידוד, והשפעתן על מצב בריאותו הפיזית והנפשית. התייחסותו למצבים אלו נובעת מתוך עמדה שמשלבת מחשבה מערבית ומזרחית, מדעית ורוחנית. לכן אין פלא שה"זן שיאצו" התקבל במערב בזרועות פתוחות.
הייחוד בזן שיאצו הוא הדגש על איכות המגע התומך והמרגיע, אשר מעניק תחושת ביטחון והזדמנות להרפות. במגע זה יש עדינות גדולה יחד עם עומק רב. איכות זו של מגע מאוד משמעותית בזן שיאצו, והיא מושגת על-ידי תרגול והפנמה של עקרונות המגע. בין השאר, שימוש ביד תומכת (Mother hand) שנמצאת בקשר רצוף עם המטופל, ויד עובדת שנעה על פני המרידיאן. העבודה נעשית לאורך המרידיאן כולו ולא רק על נקודות בודדות, וכך מושגת תחושה שלמה של הגוף. העיקר בזן שיאצו הוא הקשר הנוצר במפגש ולאורך התהליך, וההשפעה של הקשר הזה עלינו – כך שישנה חשיבות רבה לנוכחות "כאן ועכשיו".

ושיאצו התמקדותי?

לאורך השנים השיאצו שלי הפך יותר ויותר "התמקדותי". מה זה אומר בעצם?
הגישה ההתמקדותית מאפשרת העמקה של הקשבה אמיתית, נטולת אג'נדה, יחד עם הגדלת האמון בעצמנו, בגוף שלנו ובידע הטמון בו אודות מה שחשוב בחיינו.
בשיאצו התמקדותי אני נותנת פחות משקל לידע חיצוני תיאורטי, והרבה יותר משקל וחשיבות לידע הפנימי שעולה מתוכך.
כשאני מניחה יד על מקום שמבקש את תשומת לבי אני משתהה. אני בודקת איך המקום הזה מרגיש. אולי הוא עמוס, או סוער, אולי מתוח או מכווץ, אולי הצ'י שם לא זז, אולי הוא מאוד ריק וחלש. המחשבה שלי היא לא שמשהו שם "מקולקל" וצריך לתקן אותו. הכוונה שלי במגע במקום הזה היא להעמיק את ההקשבה. להעביר לו את המסר – כן. זה ככה עכשיו. אתה לא לבד, אני איתך.
כך שגם אם מעדיפים במפגש לתת למגע את עיקר הבמה ולא להרבות במילים, המגע עצמו מכיל את הרוח ההתמקדותית המיוחדת והנדירה הזו.

אולי משהו כאן נגע בך. יש לך שאלה? התייעצות? רוצה לשמוע עוד? לתאם פגישה?
הכי אשמח שנהיה בקשר ונכיר יותר, אפשר לכתוב לי או פשוט להתקשר